HERPES

משפחת ה-Herpesviridae מורכבת מיותר מ-100 נגיפי DNA דו-גדיליים, אולם רק שמונה  מהם מדביקים בני אדם. כמעט 100% מהאוכלוסייה הבוגרת תדבק לפחות באחד הוירוסים האלו – נגיפי הרפס סימפלקס מסוג 1 ו-2 (HSV-1/2), וירוס אבעבועות רוח (VZV או HHV-3), וירוס אפשטיין-באר (EBV או HHV-4), ציטומגלווירוס (CMV או HHV-5), רוזאוווירוס (HHV-6/7) ואונקווירוס (HHV-8) ובין האונקובירוסים, KSHV אחראי לסרקומה של Kaposi¹.

וירוסים אלו, לאחר ההתפרצות הראשונה, הופכים לרדומים אולם ניתנים להפעלה מחדש ולרוב יופעלו על ידי טריגרים שונים. נגיפי הרפס אלפא הם נוירוטרופיים והופכים לרדומים בגרעיני שורש הגב. כאשר הם מופעלים מחדש, הם גורמים לכיב אפידרמיס מקומי (HSV) או להתפשטות על פני מספר דרמטומים (VZV) ותסמינים נוספים. 

הרפס סימפלקס – HSV) HERPES SIMPLEX)

נגיף הרפס סימפלקס (HSV), המכונה הרפס, הוא זיהום נפוץ אשר יכול לגרום לשלפוחיות או כיבים כואבים. נגיף זה מתפשט בעיקר במגע עור לעור. HSV הינו בר טיפול אולם לא ניתן לריפוי.

ישנם שני סוגים של נגיף ההרפס סימפלקס – 

סוג 1 (HSV-1)

מתפשט בעיקר במגע דרך הפה וגורם לשלפוחיות (כוויות קור) או פצעים פתוחים (כיבים) בפה או בשפתיים או סביבם.  

סוג 2 (HSV-2)

מתפשט במגע מיני וגורם להרפס גניטלי המתבטא בבליטות, שלפוחיות או פצעים פתוחים (כיבים) סביב איברי המין ופי הטבעת.

באופן מסורתי נהוג היה להתייחס ל HSV-2 כאל הנגיף הגורם להרפס של איברי המין ול HSV-1 כנגיף הגורם כיבים באיברים אחרים: פה, פנים וידיים. בשנים האחרונות חלה עליה בשכיחות HSV-1 כגורם למחלה של איברי המין (25% ממקרי ההרפס בפות ובנרתיק נגרמים על ידי HSV-1), ועליה זו מיוחסת בין השאר לעליה בקיום יחסי מין אוראליים. הזיהום הראשוני דומה בין שני הנגיפים, אולם שיעורי החזרה של HSV-1 נמוכים יותר  ולכן רוב החזרות של הרפס באיברי המין נגרמות על ידי HSV-2.

הוירוס יכול להיות מועבר מאדם לאדם במגע ישיר עם הנגע השלפוחיתי, אך הדבקה יכולה להתרחש גם ללא נגע נראה לעין, בשכיחות נמוכה בהרבה. תקופת הדגירה לאחר ההדבקה הראשונית נעה בין 2-12 ימים ואדם עם זיהום פעיל מדבק למשך 7-12 ימים. 

רבע מהנשאים (אנשים שנדבקו בהרפס בעבר) יאובחנו לראשונה בזמן שפעול – כלומר, הזיהום הראשוני באותו אדם היה א-תסמיני. מקרים רבים של הרפס ראשוני לא יזוהו כלל כהרפס. נשים רבות עם HSV-2 אינן יודעות כלל על נשאותן כיוון שהחזרות הינן קלות ונדירות, והתסמינים מזוהים בשוגג כפטריה, אלרגיה או דלקת של דרכי השתן.

התפרצות חדשה עשויה לגרום לחום, לכאבי גוף, כאב גרון (הרפס אוראלי) ולבלוטות לימפה נפוחות. ישנם העלולים לסבול מהתפרצויות חוזרות ונשנות לאורך זמן. אלה בדרך כלל  יותר קצרות וחמורות פחות מההתפרצות הראשונה ^{2 3}.

טריגרים

HSV חי בתוך תאי עצב ומתחלף בין לא פעיל לפעיל. טריגרים מסוימים יכולים להפוך את הנגיף לפעיל לרבות מתח או חום,  מצבים הורמונליים (למשל מחזור), מתח, תנאי מזג אוויר כגון קור או חשיפה לשמש.

אוכלוסיות מועדות לתחלואה – הסובלים מחולשה של מערכת החיסון, חולים אונקולוגיים, חולים במחלות אוטואימיוניות (גם על רקע הטיפול התרופתי המדכא את מערכת החיסון).

תרופות הפועלות על מערכת החיסון יכולות להיות טריגר בפני עצמן ⁴.

טראומה מקומית (פציעה, ניתוחים), עקיצות חרקים ואונקוגנים צוינו גם כטריגרים.  

זיהומים ויראליים נמצאים ברשימת הטריגרים האפשריים להפעלה מחדש של הוירוסים (היפוקסיה – מצב פתולוגי של חוסר חמצן בתאי הגוף וזיהום ויראלי, קיימים ב-COVID-19, מה שמסביר הפעלה מחדש שנצפתה בחולים שנמצאו נגועים ב-SARS-CoV-2).

שלבקת חוגרת  VZV)  VARICELLA-ZOSTER VIRUS)

אבעבועות רוח היא מחלה חריפה, מדבקת מאוד, הנגרמת על ידי וירוס אבעבועות רוח VZV, גם הוא בן למשפחת נגיפי הרפס. הנגיף נשאר סמוי בגנגלים עצביים ובכ-10-20% מהמקרים הוא מופעל מחדש וגורם להתפרצות זוסטר/שלבקת חוגרת, בדרך כלל אצל אנשים מעל גיל 50 או אנשים עם כשל חיסוני על רקע מחלות ו/או תרופות מדכאות חיסון  – ממאירויות, בעיקר המטולוגיות, מושתלי איברים ומח עצם, חולי HIV, מחלות אוטואימוניות ועוד. העברת VZV מתרחשת באמצעות טיפות, אירוסולים או מגע ישיר עם הפרשות דרכי הנשימה, וכמעט תמיד מייצרת מחלה קלינית אצל אנשים רגישים.  בעוד שבילדות לרוב מסתכמת כהפרעה קלה, אבעבועות רוח נוטה להיות חמורה יותר אצל מבוגרים ואף עשויה להיות קטלנית ביילודים ובאנשים עם מערכת חיסון חלשה. 

תסמיני שלבקת חוגרת הם צברי שלפוחיות קטנות על העור בפיזור אופייני: מכיוון שהנגיף רדום לאורך העצבים בגוף, פיזור הנגעים הוא לאורכם של העצבים בפנים או על פני הגב או בגפיים  – בצורת חגורה. מכאן שם המחלה: שלבקת חוגרת. הפריחה מלווה לרוב בכאבים או בתחושת עקצוץ וגרד, ויכולה לגרום לנזק קבוע לעצבים או ליקוי ראייה. במרבית הפעמים הכאבים מקדימים את הופעת הפריחה. בהמשך מופיע אודם באזור ורק לאחר מכן מופיע המראה האופייני של צברי השלפוחיות על רקע האודם. אצל מיעוט מהחולים יופיעו גם סימנים כלליים כמו חום, חולשה ותחושה כללית רעה.  קיימים מקרים בהם הכאב אינו חולף לאחר ההתקף אלא נשאר זמן מסוים לאחר מכן (שבועות – שנים) באזור הפגוע. מצבים אלו של כאב לאחר התפרצות VZV קרויים "נוירלגיה פוסט הרפטית" – 

נוירלגיה – אלגיה (כאב) של הנוירו (עצב) – כאב עצבי. פוסט הרפטית – שלאחר הרפס (זוסטר).

התסמינים האופיניים למצב זה הם – 

1) כאב שורף  לאורך העצב שנפגע המופיע באופן רציף או בהתקפים.

2) רגישות חזקה מאוד למגע מקומי

3) חוסר תחושה למגע (במקביל ועל אף החמרת הכאב העצבי מתחילה ירידה הדרגתית בתחושה המקומית).

SARS-CoV-2 pandemic/vaccines

מאז תחילת מגיפת ה – Covid-19 נצפו יותר מקרים של התלקחויות HSV-1 ,VZV ו HHV6/7 כסימפטום היחיד של זיהום ב-Covid-19 ⁵.

VZV משך את תשומת הלב עם הופעתו ממצב רדום במהלך המגיפה. כאשר הופעל מחדש, נמצא שבנוסף למעורבות העורית יכול לסכן גם את רירית העין עם תופעות הלוואי בקרנית ⁶.

גם HHV-6/7 משך תשומת לב במהלך COVID-19 כאשר לאחר תקופה לטנטית ממושכת נצפו התפרצויות של מחלת פיטיריאזיס רוזיאה Pityriasis rosea ונבחן הקשר לנגיף ו/או לחיסוני COVID-19 ⁷.

שלושה מחקרי קוהורט גדולים (מחקר רב לאומי ומחקרים מארה"ב וספרד) שלא כללו אנשים שחוסנו נגד VZV דיווחו על עלייה משמעותית בסיכון להתפרצות -VZV בעקבות זיהום ב-COVID-19, בפרט אצל אנשים מעל גיל 50. חלק מהניתוחים האנליטים הגדולים (אך לא כולם) דיווחו על קשר חיובי משמעותי בין קבלת חיסוני mRNA ל-COVID-19 לבין התפרצויות VZV. אלה כוללים ניתוחים של מאגרי מידע רפואיים בישראל ובהונג קונג ושל דיווחי מקרה ספונטניים במסד הנתונים האמריקאי לדיווח על תופעות לוואי של חיסונים ⁸.

Herpes  – מחלות אוטואימיוניות ונוירולוגיות

• לזיהום ההרפס הודגם תפקיד בהתנעת התהליך האוטואימוני בחלק מהמחלות האוטואימוניות ובהאצת והחמרת התקדמות המחלה ^{9 10}.
• חולים במחלות אוטואימוניות נמצאו בסיכון גבוה יותר להתלקחויות של נגיפי ההרפס ולעוצמתן.  כך למשל, מחקר עדכני מצא שחולים ב -SLE Systemic Lupus Erythematosus נמצאו בסיכון גבוה יותר לזיהום HSV חמור. גורמי סיכון קשורים כוללים מבוגרים (+ 18 שנים), בעלי היסטוריה של זיהום HSV, אשר קיבלו טיפול סטרואידלי ומינון פומי יומי של סטרואידים מעל 7.5 מ"ג פרדניזון ¹¹.
• הרפס HHV-6A נקשר עם סיכון מוגבר לטרשת נפוצה (MS), בעוד ש-HHV-6B זוהה כמעורב בפתוגנזה של אפילפסיה. שני הקשרים הללו מראים כיצד מחלות נוירולוגיות עלולות להיות מופעלות על ידי, בין היתר, זיהומים ויראליים ¹².

חומצות אמינו 

חומצות אמינו הן תרכובות חנקניות אשר תפקידן העיקרי הוא ייצור של חלבונים החיוניים לגדילה ואחזקה של רקמות בריאות. קיימות כ-20 חומצות אמינו עיקריות ועוד כ-80 חומצות אמינו בעלות חשיבות פחותה. 

L-Arginine (ארגינין) 

הינה חומצת אמינו מותנית (שאינה חיונית), ההופכת חיונית בנסיבות ובתנאים מסויימים והמעורבת במספר מסלולי פעולה ותהליכים מטבוליים בגוף. ארגינין הופכת חיונית בתנאי לחץ ומצבים קטבוליים  – כמו למשל, אנמיה המוליטית, אסטמה, הריון, ומחלות כגון אלח דם, כוויות וטראומה ¹³. מאגרי הארגינין  בגוף עשויים להידלדל  בתקופת הינקות ובמקרים של דיאטה דלת חלבונים. 

מקורות מן המזון

מקורות מן הצומח – זרעי דלעת, בוטנים, פולי סויה, אגוזי לוז, שקדים, אגוזי קשיו, אגוזי ברזיל, אגוזי פקאן, שומשום, גרעיני חמניה, אגוזי מלך, צימוקים, קוקוס, ג׳לטין, שוקולד, אורז חם, שעורה, כוסמת, תירס, שיבולת שועל.

מקורות מן החי – בשר בקר (בעיקר כבש), בשר עוף, סרטנים, ביצים, מוצרי חלב. 

ארגינין מעודדת את את הפרשת הורמון הגדילה GH ובשל יכולותיה להגביר את ביצועי השרירים ולהביא להיפרטרופיה נפוצה כתוסף בקהילת מתאמני הכושר.

מחקרי מבחנה ומחקרים קליניים הראו כי ריכוז מוגבר של ארגינין חיוני לשכפול והפעלה מחדש של הוירוסים HSV-1 HSV-2 ,VZV ו-HHV6/7 וכי רמה מוגברת של ארגינין בפלזמה עשויה להשפיע על התפרצויות חוזרות של הוירוסים, על  תכיפותן משכן ועל עוצמתן ¹⁴.

חומצת אמינו L-Lysine (ליזין)

הינה חומצת אמינו חיונית המסופקת לגוף דרך תזונה.

מקורות מן המזון

מקורות מן הצומח –  אגוזים, סויה, קטניות (בירקות ובדגנים כמות קטנה של ליזין)

מקורות מן החי  – בשר דגים ביצים ומוצרי חלב

מרבית האנשים מגיעים לצריכה תזונתית מספקת של ליזין. הניזונים מתזונה מבוססת טבעונות מקרוביוטית, צמחונות ללא צריכת קטניות מספקת או העוסקים בספורט אקססיבי עשויים להזדקק לתוסף.

פעילות

משמשת אבן בנייה לייצור חלבונים. 

מעודדת החלמת פצעים ומשמש להפרדה בין נוזלים תוך תאיים וחוץ תאיים.

משמשת לייצור קרניטין, חומר המשמש בהמרת חומצות שומן לאנרגיה בגוף.

אנטי-ויראלית  – טיפול מניעת והשנות זיהומי הרפס.

בעלת השפעה על רמת הסוכר בדם. 

מסייעת בביוסינתזה של קולגן ואלסטין ומגבירה את ספיגת הסידן במעי ולכן משפיעה על בריאות השרירים והשלד.

בעלת השפעה על מערכת הלב וכלי הדם ועשוי לגרום להרחבת כלי הדם.

מחקר מדעי תומך

• בהיותה בעלת יכולת לאיחוי רקמות ובקרת זיהומים. הדגימה ליזין הפחתת זמן ההחלמה של נגעים הנגרמים על ידי נגיפי הרפס (HSV-1 וHHV-6\7), מספר הנגעים (HHV-6/7) וחומרת הנגעים (HSV-1 ו-HHV-6\7). לגבי הישנות של HSV-1, הודגם מרווח מוגבר בין התפרצויות עם הפחתה שנתית של אפיזודות הישנות (HSV-1) ^{15 16 17 18}.
• מחקר רב-מרכזי כפול סמיות עם קבוצת פלצבו וקבוצה שטופלה בליזין פומי ( g 3×/יום למשך 6  חודשים) למניעה וטיפול בזיהומי HSV-1 חוזרים הראה שב-74% מקבוצת הטיפול וב-28% בקבוצת הפלצבו, התסמינים היו קלים יותר בנגעים שהופיעו לאחר תחילת הטיפול, נצפתה ירידה גדולה יותר בהישנות בקבוצת הליזין בהשוואה לקבוצת הפלצבו וזמן הריפוי הכולל היה קצר יותר באופן משמעותי. כך גם במחקר קליני נוסף בו מינון של 1248 ליזין ליום הדגים ירידה משמעותית בהיעראות התפרצויות הוירוס ובעוצמתן אל מול מינון יומי של  624 מ״ג ביום אשר התגלה כפחות פוטנטי ¹⁹.
• במחקר נוסף, אשר בוצע למשך 8 שנים על קבוצה של 12 אנשים עם נגעי הרפס שפתיים חוזרים HSV-1, נכללו מטופלים שהשתמשו אך ורק בטיפול אנטי-ויראלי מקומי ועם היארעויות שנעו בין התפרצות אחת או יותר לחודש להתפרצות כל 3 חודשים. פרוטוקול הטיפול היה ליזין הידרוכלוריד במינון של 500 מ"ג ליום למשך 30 ימים עם תזונה מדכאת ארגינין. לאחר פרק הזמן הראשון, משתתפי המחקר קיבלו הוראה לשמור על מאזן ליזין/ארגינין למשך 11 חודשים נוספים, תוך הימנעות ממזונות עם ריכוז גבוה של ארגינין. בהשוואה של 12 חודשי הטיפול עם 12 החודשים שקדמו להם, נצפתה ירידה ממוצעת של 49% בזמן ריפוי הנגע וירידה ממוצעת של 63% במספר החזרות השנתיות. במעקב אחר אותם מטופלים במשך 8 שנים, עם פרוטוקול של 500 מ"ג ליום של ליזין הידרוכלוריד, למשך כל 12 החודשים תוך שמירה על מאזן ליזין/ארגינין גם בתזונה, נצפתה השפעה משמעותית משנה לשנה בהפחתת המופעים החוזרים. לנוכח התפרצות ויראלית קרובה, הם השתמשו מיד במינון של 3 גרם ליזין, מה שהביא להשקטת הנגע תוך 24 שעות ²⁰.
• לאחרונה, תוסף ליזין והפחתה של צריכת מזונות עשירים בארגינין הוצעו כמשטרים מניעתיים וטיפוליים נגד SARS-CoV-2 ו-Influenza A  H1N1  וירוס. הודגם כי איזון חומצות האמינו ליזין-ארגינין ב -6 השעות הראשונות שלאחר ההדבקה, יכול למנוע שכפול נגיפי בציטופלזמה (רנ"א של וירוס) ²¹. 

בנוסף לתפקודים אלו, ליזין משתתף בתהליכים בעלי משמעות קלינית בטיפול בחרדה, מיגרנה, הפרעות מצבי רוח, אלצהיימר, התקרחות וחלק ממחלות הלב וכלי הדם ²². 

מאזן ארגינין – ליזין 

ליזין וארגינין פועלות על אותן מערכות הובלה ומקיימות אנטגוניזם תחרותי בתא. 

המחקרים הראשונים שבחנו את השפעת חומצות האמינו ליזין וארגינין על נגיפי ההרפס מתוארכים לשנות ה-60. במחקרי מעבדה נמצא שבמבחנות שהכילו תרביות של הרפס עם ליזין ללא ארגינין, הנגיפים נכנסו להשהיה וכאשר ליזין דוכא בתוספת ארגינין, הביטוי הנגיפי גדל מאוד.

מאחר שארגינין חשוב לשכפול הויראלי, דלדול שלו הוא נקודת מפתח בשליטה בנגיפים ²³.

כדי למנוע הפעלה מחדש של וירוסים רדומים, חשוב לשלוט בטריגרים וביניהם לשמור על מאזן ליזין/ארגינין באמצעות תוספים ותזונה. למטופלים עם אירועים חוזרים מרובים מומלץ ליטול ליזין כתוסף משלים כטיפול מניעתי.

מינון  נטילה יומי 

מחקרים קליניים הגדירו את המינון האופטימלי של ליזין נגד נגיפי ההרפס בטווח של 500-3000 מ״ג ביום לטיפול מונע ומינונים גבוהים של 3000 מ״ג ביום לשלב ההתפרצות. מינונים גבוהים אלו (ואף עד 6 גר ליום) נמצאו בטוחים לשימוש יומי לטווח זמן של שנה. בישראל מוגדר המינון היומי המקסימלי על ידי משרד הבריאות – 1000 מ״ג ביום.²⁴.

בילדים המינון של 250 mg/day נמצא נפוץ ובטוח ²⁵.

HPS/VZV טיפול תרופתי ברפואה המערבית

הטיפול התרופתי הקיים לטיפול ב HSV  ו- VZV מעכב את תהליך השכפול העצמי של הנגיף ומאפשר למערכת החיסונית של הגוף לחסל את שאריות הנגיף המתפרץ. הטיפול לא מרפא מחלת ההרפס, היות שאינו יעיל כנגד הנגיף הרדום. מטרת הטיפול היא לסייע בקיצור משך התפרצות המחלה האקוטית ולהקל על הסימפטומים.  

ישנן מספר תרופות אנטי-ויראליות סיסטמיות המאושרות לטיפול בHSV  ו- VZV ומשמשות גם למניעת התפרצויות חוזרות, ביניהן – 

Aciclovir זובירקס‏, Famciclovir ו-Valaciclovir. תרופות אלו הוכחו כמקצרות את משך  שלב ה-Viral  Shedding (פיזור והפצת הוירוס) והיווצרות הנגעים, מקצרות את הזמן עד לריפוי הפריחה ומפחיתות את משך וחומרת הכאב החד בשלב המחלה האקוטי. Acyclovir היא גם התרופה המועדפת לטיפול בהתלקחות של  ב-Pityriasis Rosea HHV6/7. 

יש להתחיל טיפול תוך 72 שעות מהופעת הפריחה או כל עוד נוצרים נגעים עוריים חדשים.הצלחת הטיפול עלולה להיפגע אם התערבות טיפולית לא מתרחשת בשלבים המוקדמים של ההדבקות, כדי למנוע שכפול והתפתחות של סימנים ותסמינים.

מחקרים הראו כי הטיפול התרופתי האמור מפחית את משך הכאב ואת מספר מקרי ההיארעות ההרפטית, אך יעילותו מוגבלת. כ-20% מהחולים מעל גיל 50 סובלים מכאב מתמשך למרות שנטלו טיפול אנטי-ויראלי בתוך 72 שעות מהופעת הנגעים. טיפול אנטי-ויראלי חיצוני אינו יעיל ואינו מומלץ במקרה של VZV. 

טיפול תרופתי מונע לסובלים מהתלקחויות חוזרות  הבא להקל  על התסמינים:

1. במידה וסובלים מארועים חוזרים בתכיפות גבוהה (מעל 6 בשנה), ניתן ליטול טיפול מניעתי להרפס באופן ממושך. הטיפול ניתן בכדורים במינון נמוך מן המינון המשמש לטיפול בהרפס, והוא מוריד את שכיחות החזרות בכ- 70-80%.
2. לנשאי/יות הרפס הסובלים מהתלקחויות חוזרות מומלץ  להחזיק מרשם לטיפול. במידה ומופיעים תסמינים ראשוניים, נטילה מיידית של התרופה תשפר את התסמינים ותקצר את זמן השפעול.

חיסון מניעתי Shingrix (שינגריקס)

החל מ־1 ביולי 2023 נכנס לשימוש בישראל חיסון חדש נגד כנגד הוירוס VZV שלבקת חוגרת בשם שינגריקס שניתן בשתי מנות. חיסון שינגריקס מקנה חיסוניות טובה יותר לעומת חיסון ה-Zostavax  (שעד כה הומלץ לשימוש מניעתי החל מגיל 60). חיסון שינגריקס מתאים גם למי שסובלים מדיכוי חיסוני ונמצא בסל הבריאות לבני 65 ומעלה ומגיל 18 למי שנמצאים בקבוצת סיכון (מדוכאי חיסון).

HPS/VZV אבחנה וטיפול ברפואה הסינית המסורתית

על פי ה TCM וירוסיי ההרפס השונים מאופיינים בדרגות חומרה שונות של הצטברות חום, לחות ורעילות בגוף.
ליעילות הטיפול יש חשיבות בזיהוי שלב המחלה, המופע והתעלות המעורבות ובקונסטיטוציית המטופל.

שלב ההתפרצות מאובחן על פי ה-TCM כמופע של חום (פגעי עור שורפים, מגרדים, אדומים) ולחות (נגעים מפרישים ולחים) על תעלות הכבד וכיס המרה.

עקרון הטיפול יהיה סילוק וטיהור חום (אש) ולחות והנעת ה QI הדם (על פי התסמינים והאבחנה). פורמולה נפוצה לשימוש היא הפורמולה LDXGT) Long dan xie gan tang) המטהרת חום עודף מהכבד ומכיס המרה ומסלקת חום ולחות מהמחמם התחתון.  

LDXGT הודגמה במחקרים עדכניים, בין היתר, כבעלת יכולת למתן התפרצות של וירוס VZV והוירוסים HSV ובטיפול משולב עם הטיפול התרופתי המודרני הפחיתה משמעותית את זמן ריפוי השלפוחיות ואת משך ועוצמת הכאבים ביחס לטיפול התרופתי לבדו ²⁶ וכמו כן הדגימה  פעילות מעכבת על הרפס HSV-1 ו – HSV-2 ²⁷ .

לוירוס VZV המוכר ב-TCM כ-She chuan chuang)  Linking snake sores)  או Chan yao huo dan) Waist-wrapping cinnabar fire) יתכן שלב מתמשך של נוירלגיה פוסט הרפטית. בהיבטים של רפואה סינית שלב זה מיוחס לרעילות ותקיעות דם על רקע פגיעה בנוזלי הגוף וחולשת דם ויין. במקרה זה ניתן יהיה לרשום את הפורמולה Shao yao gan cao tang – שילוב הטעמים החמוץ והמתוק של Bai shao ו – Gan cao מייצר יין ופעילותם המרפה תשכך כאב ²⁸.

המלצות שימוש בפורמולות DUI YAO

שלב ההתפרצות VZV ו-HSV

הפורמולה  HPS  שהיא שילוב הצמחים Long dan cao  ו – Chai hu בשילוב עם חומצת אמינו ליזין . הפורמולה מטהרת חום עודף מהכבד ומכיס המרה ומנקזת חום ולחות מהמחמם התחתון. שלושת המרכיבים מייצרים פעילות סינרגיסטית אנטי-ויראלית, אנטי-חיידקית ונוגדת דלקת עוצמתית ומווסתים את מאזן ארגינין – ליזין בגוף. מרכיבי הפורמולה יכולים להתאים לשימוש  לשלב ההתפרצות הן בנגיפי HSV1/2 והן בהתפרצות של נגיף ה- VZV.

מינון  HPS – 

על פי מחקרים ומנסיוננו הקליני במצב האקוטי – שלב ההתפרצות, נדרשות 8-10 כמוסות ביום או על פי הוראת המטפל.ת.

במצב מניעתי 2-4 כמוסות ביום או על פי הוראת המטפל.ת.

* ראו התייחסות במחקרים למינון היומי המומלץ של חומצת אמינו ליזין.

במופע המשלב חום ורעילות בדם ו/או תקיעות דם חזקה נוכל לשלב את הפורמולה DHS Da huang sheng  שהיא הצמח Da huang במינון גבוה עם הצמח Sheng jiang המשמש בפורמולה כמעודד ספיגה ו-Bio enhancer. פרמקולוגית נוגדת דלקתיות מעולה.

במצב של נוירלגיה פוסט הרפטית  נוכל לשלב עם הפורמולה HPS את הפורמולה SGM Shao gan magnesium . כאמור, שילוב הטעמים החמוץ והמתוק של Bai shao ו-Gan cao מייצר יין  וביחד עם המגנזיום מייצר פעילות סינרגיסטית מזינה ומרככת את הכבד, מרפה, מרגיעה כאבים מכווצים ומשככת כאב.

בתקופות הלטנטיות של הנגיף ובין התפרצויות חוזרות נרצה לאזן חוסרים על פי אבחנה מבדלת (מוזמנות.ים להתייעץ).

אורח חיים ותזונה

להתפרצויות חוזרות יש קשר לתזונה ולמצב נפשי ומומלץ לבצע פעילות גופנית ותירגול שיטות להרגעת הנפש כגון: מדיטציה, יוגה , צ´י קונג.

מומלץ לתמוך בתזונה ובתוספים לוויסות מאזן ארגינין ליזין בגוף (תזונה מופחתת ארגינין בשילוב עם תוסף/צמחי מרפא ליזין במינון המומלץ).

מזונות שכדאי להימנע מהם מאחר והם יוצרים עומס על מערכת החיסון: מוצרי חלב פרה, מתוקים, מטוגנים, חריף, מתובל, קפאין ואלכוהול. 

מומלץ להימנע מחשיפה ממושכת לשמש, להקפיד על רחיצת ידיים לאחר מגע עם השלפוחיות ולהימנע ממגע ישיר עם אנשים הנושאים את הנגיף.

טיפול משולב אינטגרטיבי

טיפול משולב של TCM- דיקור ופורמולות צמחים, המלצות תזונה ושילוב אורח חיים מפחית סטרס ביחד עם הטיפול התרופתי הדגימו יעילות גבוהה בזירוז תהליך ההחלמה, הפחתת מספר הנגעים (HHV-6/7) וחומרתם (HSV -1 ו-HHV- 6\7). לגבי מופעי  התפרצויות חוזרים –  שילוב TCM,  וויסות מאזן ארגינין-ליזין ואורח חיים הדגימו מרווח מוגבר בין התפרצויות עם הפחתה שנתית של אפיזודות הישנות ^{29 30}.

רפואה שלמה